מרדכי היהודי
מרדכי היהודי - דמותו של מרדכי היהודי כפי שמבואר במדרשי חז"ל
תוכן עניינים
מאיזה שבט היה מרדכי היהודי?
מרדכי היהודי היה משבט בנימין, כפי שנאמר במגילת אסתר: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני".
יש אומרים ששמעי המוזכר בייחוסו של מרדכי הוא שמעי בן גרא, מקרובי משפחתו של שאול המלך, שקילל את דוד המלך קללה נמרצת.
חז"ל מספרים שדוד המלך נמנע מלהרוג את שמעי בן גרא, משום שראה ברוח הקודש שעתיד לצאת ממנו מרדכי היהודי, שיביא להצלת עם ישראל.
שמותיו של מרדכי ופשרם
חז"ל דורשים את השמות המוזכרים במגילה כרמז למעלותיו ולפעולותיו של מרדכי:
בן יאיר – בן שהאיר את עיניהם של ישראל בתפילתו.
בן שמעי – בן ששמע הקב"ה את תפילתו.
בן קיש – בן שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו.
מרדכי – חז"ל דורשים את שמו מלשון "מירא דכיא", שפירושו בארמית מור נקי. המור הוא בושם בעל טעם מר, שכאשר מחממים אותו מפיץ ריח טוב. כך גם מרדכי, שסבל ייסורים וקשיים, ומתוכם התגלתה מעלתו הרוחנית.
מדוע נקרא מרדכי בשם "מרדכי היהודי"?
למרות שמרדכי היה משבט בנימין, הוא מכונה במגילה בשם "מרדכי היהודי".
אחד ההסברים לכך הוא שרוב הגולים לבבל השתייכו לממלכת יהודה, ולכן גם בני שבט בנימין שהיו ביניהם נקראו יהודים.
טעם נוסף המובא בדברי חז"ל: מרדכי נקרא יהודי משום שכפר בעבודה זרה, וכפי שאמרו חז"ל: "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי".
בהשפעתו של מרדכי, גם בני ישראל עמדו בתוקף באמונתם בהקב"ה ולא נכנעו לעבודה זרה.
מנהיגותו של מרדכי היהודי
מרדכי היה מחכמי הסנהדרין וממנהיגי עם ישראל בתקופת שלטונו של אחשוורוש ובימי גזירת המן.
חז"ל משווים את מנהיגותו של מרדכי למנהיגותו של משה רבנו.
כשם שמשה רבנו היה הרועה הנאמן של עם ישראל בדורו, כך גם מרדכי דאג לבני ישראל, חיזק את אמונתם בהקב"ה והנהיג אותם בתקופה הקשה של גזירת המן.
מבואר בתורת החסידות שמרדכי חיזק את כוח מסירות הנפש של עם ישראל.
באותה תקופה יכלו היהודים לכאורה להינצל מהגזירה באמצעות המרת דתם, אך הם עמדו בתוקף באמונתם ולא הסכימו לכפור בהקב"ה.
מסירות נפשם באה לידי ביטוי גם בהקפדה על קיום מצוות התורה, מתוך נאמנות מוחלטת להקב"ה.
מרדכי מגדל את הדסה – אסתר המלכה
אסתר המלכה הייתה בת דודו של מרדכי. לאחר שהתייתמה מאביה ומאמה, לקח אותה מרדכי לביתו וגידל אותה כבתו, במקביל לתפקידיו הציבוריים והרוחניים.
לפי אחד הפירושים במדרשים, מרדכי ידע ברוח הקודש שאסתר עתידה להגיע לבית אחשוורוש, ולכן ביקש להסתיר את מוצאה היהודי.
משום כך נקראה אסתר גם בשם זה, מלשון הסתרה, לצד שמה העברי הדסה.
לאחר הריגתה של ושתי, כאשר אסתר נלקחה לבית המלך, המשיך מרדכי לדאוג לשלומה.
במגילה מסופר שמרדכי היה מתהלך מדי יום לפני חצר בית הנשים, כדי לדעת מה שלום אסתר ומה ייעשה בה.
לפי המדרשים, מרדכי המשיך לדאוג לאסתר ולעקוב אחר מצבה במשך השנים שבהן שהתה בבית המלך.
מרדכי בשער המלך
על פי המדרשים, אסתר סיפרה לאחשוורוש שמלכים שקדמו לו נהגו להתייעץ עם חכמי ישראל.
בתגובה אמר המלך אחשוורוש שהיה שמח להיעזר גם הוא בחכמים יהודים.
אסתר סיפרה לו על חכם מזרעו של שאול המלך, ושמו מרדכי.
אחשוורוש קרא למרדכי והושיב אותו בשער המלך, מקום שבו ישבו בעלי תפקידים חשובים ועסקו בענייני הממלכה.
במקום זה שמע מרדכי את בגתן ותרש, שני סריסי המלך, זוממים לפגוע באחשוורוש.
מרדכי העביר את המידע לאסתר, והיא מסרה אותו למלך בשמו. בעקבות זאת נחקרה המזימה, והשניים נתלו.
גם בהמשך, כאשר המן עלה לגדולה וכל עבדי המלך כרעו והשתחוו לפניו, מרדכי עמד בתוקף ולא כרע ולא השתחווה לו.
דאגתו של מרדכי לכלל ישראל
כאשר נודע למרדכי על גזירת המן להשמיד את היהודים, הוא קרע את בגדיו, לבש שק ואפר ויצא לרחוב העיר בזעקה גדולה ומרה.
כך נאמר במגילה:
"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה".
קריעת הבגדים ולבישת השק והאפר ביטאו את האבל והצער הגדול על הגזירה הנוראה.
מרדכי לא הסתפק באבל אישי, אלא פעל לעורר את בני ישראל לתשובה, לתפילה ולתענית.
הוא חיזק את אמונתם בהקב"ה ועודד אותם לשוב אליו בלב שלם, מתוך ביטחון שהקב"ה לא יעזוב את עמו.
פעולותיו של מרדכי להצלת עם ישראל
מרדכי ביקש מהתך, אחד מסריסי המלך, להודיע לאסתר על הגזירה המרחפת מעל ראשיהם של היהודים.
הוא ביקש ממנו לצוות על אסתר להיכנס אל המלך, להתחנן לפניו ולבקש רחמים על עמה.
אסתר השיבה למרדכי שלא נקראה אל המלך במשך שלושים יום, וכי על פי חוקי הממלכה, אדם שנכנס אל המלך ללא הזמנה מסתכן בעונש מוות, אלא אם כן המלך מושיט לו את שרביט הזהב.
מרדכי שלח אליה תשובה תקיפה:
"אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים".
והוסיף:
"כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו".
מרדכי הבהיר לאסתר שהצלת עם ישראל תגיע בכל מקרה, אך ייתכן שדווקא לשם כך הגיעה למעמדה כמלכה.
כפי שאמר לה: "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות".
ונהפוך הוא – נס פורים
בעקבות דבריו של מרדכי, ביקשה אסתר ממנו לכנס את כל היהודים הנמצאים בשושן ולצום למענה במשך שלושה ימים, לילה ויום.
מרדכי עשה כפי שביקשה אסתר, ולפי דברי חז"ל התענית התקיימה בימים י"ד, ט"ו וט"ז בניסן, בסמוך לחג הפסח.
גם אסתר ונערותיה צמו.
לאחר מכן נכנסה אסתר אל המלך, למרות הסכנה הגדולה, ופעלה בחוכמה להצלת עם ישראל.
בעקבות השתלשלות האירועים התהפך המצב: המן נתלה על העץ שהכין למרדכי, ואחשוורוש העניק למרדכי את טבעת המלך שנלקחה מהמן.
לאחר מכן נשלחו איגרות חדשות לכל מדינות המלך, ובהן ניתנה ליהודים הרשות להיקהל ולעמוד על נפשם מפני אויביהם.
כך הפכו ימי הצער והסכנה לימי שמחה והצלה, כפי שנאמר במגילה:
"ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
מרדכי היהודי – משנה למלך ורצוי לרוב אחיו
לאחר נס פורים התמנה מרדכי היהודי למשנה למלך אחשוורוש והגיע למעמד חשוב ביותר בממלכה.
למרות גדולתו ומעמדו הרם, הוא המשיך לדאוג לאחיו היהודים ולפעול לטובתם.
בסיום מגילת אסתר נאמר:
"כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".
מעניין לשים לב שהמגילה מדגישה שמרדכי היה רצוי לרוב אחיו, ולא לכולם.
חז"ל מסבירים שחלק מחברי הסנהדרין התרחקו ממנו, משום שעיסוקיו בענייני המלכות והצלת הציבור באו על חשבון זמנו ללימוד התורה.
בגמרא מובא שבתחילה נמנה מרדכי במקום החמישי ברשימת העולים מבבל, ואילו ברשימה מקבילה בספר נחמיה הוא מופיע במקום השישי.
חז"ל למדו מכך על מעלתו הגדולה של לימוד התורה, ואמרו: "גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות".
עם זאת, אין הכוונה שאין חובה להציל נפשות, אלא להדגיש את מעלתו הרוחנית המיוחדת של לימוד התורה.
מרדכי עצמו המשיך לפעול למען עם ישראל, כפי שנאמר: "דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".
מצוות חג הפורים
חכמים קבעו ארבע מצוות לחג הפורים, שבאמצעותן אנו מציינים מדי שנה את נס ההצלה שהתרחש בימי מרדכי ואסתר:
באפשרותכם לקרוא בהרחבה על מצוות חג הפורים ומנהגיו, וכן לקיים את מנהג נתינת מחצית השקל לצדקה באמצעות האתר.