ראש חודש אדר 2027

חודש אדר במסורת היהודית

חכמינו זכרונם לברכה אמרו: "משנכנס אדר מרבים בשמחה".

חודש אדר נחשב במסורת היהודית לחודש של שמחה ומזל טוב, בעקבות הניסים שאירעו לעם ישראל בימי הפורים.

בני האדם שונים זה מזה באופיים ובדברים המשמחים אותם, ולכן כל אדם יכול להרבות בשמחה בדרכים המתאימות לו, תוך הקפדה על שמחה ראויה על פי התורה.

שמחה של יהודי

שמחה של יהודי אמורה להתבטאות בלימוד תורה כפי שכתוב בתהילים: "פיקודי ה' ישרים משמחי לב".

מכאן למדו חכמים שלימוד התורה מביא שמחה ללב האדם. מסיבה זו, בימי אבלות מסוימים, כגון תשעה באב, נאסר ללמוד תורה בדברים המשמחים את הלב, למעט נושאים שהותרו ללימוד.

מכאן ניתן ללמוד על הקשר המיוחד שבין לימוד התורה לבין השמחה בחייו של יהודי.

לשמח את המשפחה

בחודש אדר ראוי להרבות בשמחה גם במסגרת המשפחתית. הבעל ישתדל לשמח את אשתו, וההורים ישמחו את ילדיהם, כל אחד בהתאם לדברים המשמחים אותו.

בישיבות רבות, ובפרט בישיבות חב"ד, נהוג שבחורי הישיבה מקיימים ריקודים ושירה במהלך ימי חודש אדר, כדי להרבות בשמחה לקראת חג הפורים.

דין ומשפט בחודש אדר

בתלמוד מובא כי חודש אדר הוא זמן שבו מזלם של ישראל מתחזק, בעקבות הניסים שאירעו בו.

לכן, אדם שיש לו דין ומשפט עם גוי, עדיף שישתדל לקיים את המשפט בחודש אדר, שבו מזלם של ישראל נחשב לטוב במיוחד.

ראש חודש אדר – משמיעים על השקלים

מובא במשנה: "באחד באדר משמיעין על השקלים".

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מכריזים בראש חודש אדר על חובת תרומת מחצית השקל, כדי להזכיר לעם ישראל להביא את תרומתם עבור קורבנות הציבור.

כיום נוהגים לתת צדקה בחודש אדר זכר למחצית השקל, בהתאם למנהגי הקהילות השונות.

למידע נוסף על המנהג, קראו בהרחבה על מחצית השקל.

תקנת חכמים בקריאת ארבע פרשיות

חכמים תיקנו לקרוא ארבע פרשיות מיוחדות בשבתות הסמוכות לחודש אדר ובמהלכו, כהכנה לחג הפורים ולחג הפסח.

ארבע הפרשיות הן: פרשת שקלים, פרשת זכור, פרשת פרה ופרשת החודש.

מידע מפורט על זמני הקריאה ומשמעותן של הפרשיות תוכלו לקרוא בעמוד ארבע פרשיות.

דברי הרבי מליובאוויטש על חודש אדר

בתלמוד מובאים הדברים הבאים:

"כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".

כלומר, קיימת הקבלה בין מיעוט השמחה בחודש אב לבין ריבוי השמחה בחודש אדר.

רש"י מפרש את הסיבה לריבוי השמחה בחודש אדר:

"ימי נסים היו לישראל, פורים ופסח".

בשיחותיו מבאר הרבי מליובאוויטש את משמעות השמחה בחודש אדר ואת ההשפעה של ימי החודש על התקופה כולה.

חודש אב

בחודש אב חל תשעה באב, היום שבו חרבו בתי המקדש ואירעו אסונות נוספים לעם ישראל.

מאורעות אלו משפיעים על אופיו של החודש, ולכן נוהגים למעט בשמחה מראש חודש אב, וביתר שאת בימים הסמוכים לתשעה באב.

חודש אדר

בחודש אדר חל חג הפורים, שבו התרחש נס ההצלה של עם ישראל מגזירת המן.

בנוסף, ביום ז' באדר חל יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבינו, כפי שמובא בדברי חז"ל.

ימים מיוחדים אלו מבטאים את מעלתו של חודש אדר, הנחשב לחודש של שמחה, ברכה וניסים לעם ישראל.

צום תענית אסתר

יום י"ג באדר נקבע ליום צום הנקרא תענית אסתר, זכר לתעניות שהתענו היהודים בימי מרדכי ואסתר, ובקשר לתפילותיהם לקראת המלחמה באויביהם.

ביום זה נוהגים לצום מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ולהרבות בתפילה ובתשובה.

כאשר י"ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, י"א באדר.

למידע נוסף על זמני הצום, מנהגיו והלכותיו, קראו בהרחבה על צום תענית אסתר.