שושן פורים

מה זה שושן פורים?

חג פורים מתפצל לשני מועדים.

ברוב העולם: קבעו החכמים את החג ביום י"ד אדר.

בשושן הבירה: קבעו החכמים לחגוג את הפורים ביום ט"ו אדר, מכאן השם הנפוץ בעם ישראל ליום ט"ו אדר – "שושן פורים".

בשנת תשפ"ז 2027 שושן פורים מתחיל ביום שלישי ליל ט"ו אדר ב', 23 במרץ 2027, עם שקיעת החמה, ונמשך עד צאת הכוכבים ביום רביעי, 24 במרץ 2027. 

הסיבה לשינוי המועדים

בכל העולם נלחמו ביום י"ג ולמחרת נחו מהמלחמה, לכן קבעו חכמים את החג ביום י"ד אדר.

ואילו בשושן הבירה היהודים נלחמו גם למחרת ביום י"ד אדר ורק ביום ט"ו נחו מהמלחמה, ולכן גם קביעות החג הינה ביום ט"ו.

ערים מוקפות חומה

עוד תקנו החכמים, שכל עיר המוקפת חומה מימות יהושוע בן נון יחגגו בה את החג ביום ט"ו כמו בשושן הבירה.

כיום העיר היחידה שבוודאות הינה מוקפת חומה מימות יהושע היא ירושלים שבה חוגגים את חגיגות פורים ומצוות היום בט"ו אדר.

שושן פורים בערים שיש בהם ספק

ישנם ערים שיש ספק האם היו מוקפות חומה מימות יהושוע לדוגמא: צפת, טבריה, חברון, יפו, ועוד ערים נוספות.

המנהג בהם לקחת את יום י"ד כיום החגיגה העיקרי.

ולמחרת ביום ט"ו, לחגוג גם אבל רק לחומרא ולא מעיקר הדין, לכן מקרא מגילה מתקיים גם ביום השני ללא ברכה.

ושוב מקיימים פעם נוספת את מצוות חג הפורים משלוח מנות, מתנות לאביונים, וחוגגים סעודה חג נוספת.

נציין שבתפילה לא אומרים ועל הניסים.

מה דין אדם ששנה מקומו?

ישנם דיונים ודעות רבות ונביא בס"ד את פסק ההלכה בנידון:

בן עיר רגילה שעלה לירושלים

מקרה א' – יחגוג שושן פורים לכל הדעות

במקרה דלהלן יחגוג את החג ביום ט"ו כמו בירושלים ולא ב-י"ד ובתנאי שהתמלא כל  התנאים הבאים:

1. יצא ממקום מגוריו לירושלים לפני עלות השחר של יום י"ד.
2. נשאר לישון בירושלים עד יום ט"ו אדר.
3. מעשיו היו בכוונה מלאה מראש על דעת להישאר בירושלים.

מקרה ב'

אדם נסע לירושלים לפני עלות השחר של יום י"ד אבל כוונתו היתה  לחזור ולהיות בי"ד אדר בעיר הרגילה.

בין אם חזר למקומו לעיר הרגילה או לחילופין שבסופו של דבר שהה בירושלים .

יש לחגוג את החג ביום י"ד ופורים נוסף לחומרא.

הסיבה שצריך לחגוג פורים נוסף לחומרא משום שיש בנידון מחלוקת הפוסקים שיש הטוענים שהעובדה ששהה ביום י"ד בעיר ירושלים גורמת לו להתחייב לפי תאריך של ט"ו, למרות שדעה זו לא נפסקה להלכה אבל אנו חוששים לה.

*חגיגת פורים לחומרא מתבטא שאת מגילת אסתר קוראים בלי ברכה.

מקרה ג'

אדם יצא מעירו לירושלים לאחר עלות השחר של יום י"ד מתוך כוונה להישאר בירושלים ביום ט"ו (אפילו להישאר בחלק מהיום לאחר עלות השחר).

יש לחגוג את עיקר הפורים ביום י"ד, ולמחרת ביום ט"ו לחגוג שוב את הפורים לחומרא, כפי שכתבנו לעיל קריאת מגילה ללא ברכה.

הסיבה שצריך לחגוג לחומרא משום שיש מחלוקת הפוסקים בנידון.

אדם יצא מירושלים לעיר רגילה

מקרה א'

חוגג ביום י"ד אדר בהתקיים התנאים הבאים:

1. שהה בעיר הרגילה ביום י"ד אדר בעלות השחר, ונשאר שם גם למחרת בעלות השחר של יום ט"ו.
2. הנ"ל היה מתוך כוונה מלאה.

מקרה ב'

היה בכוונה ביום י"ד בעיר רגילה, וחזר לירושלים לפני עלות השחר של יום ט"ו

חוגג פורים ביום י"ד מהדין ושוב פעם נוספת שושן פורים מחומרא.

מקרה ג'

יצא מירושלים לאחר עלות השחר של יום י"ד ונשאר בעיר רגילה בעלות השחר של יום ט"ו

הפסיד את חג הפורים ויקיים את המצוות מחומרא ללא ברכה בשני הימים.

לכתחילה יש להימנע מלהגיע לכזה מצב.

תרומת זכר למחצית השקל

נזכיר שאת מחצית השקל תורמים ביום תענית אסתר י"ג אדר. באפשרותכם לקיים את המצווה כעת אונליין.