המן הרשע
סקירה מקיפה ממקורות חז״ל על המן הרשע
תוכן עניינים
מוצאו של המן הרשע
המן הרשע היה בנו של המדתא האגגי, מצאצאיו של אגג מלך עמלק.
אשתו הייתה זרש, ולפי מסורת המובאת במדרשים, אמו הייתה אמתלאי בת עורבתי.
משפחת המן הרשע
במגילת אסתר מוזכרים עשרת בני המן, שנהרגו בידי היהודים ולאחר מכן נתלו על העץ. אולם לפי דברי חז"ל, להמן היו בנים נוספים.
בגמרא מובאות דעות שונות בנוגע למספר בניו של המן:
דעה אחת: להמן היו 208 בנים, כפי שנרמז בפסוק: "ויספר להם המן את כבוד עשרו ורֹב בניו". המילה "ורֹב" בגימטרייה היא 208.
דעה נוספת: להמן היו 30 בנים: עשרה מתו, עשרה נתלו ועשרה היו מחזרים על הפתחים ומקבצים נדבות.
דעה שלישית: להמן היו 70 בנים.
עיסוקו של המן
חז"ל מספרים שהמן עסק כספר וכבלן במשך 22 שנה בכפר קרצום.
בהמשך חייו התעשר מאוד, עד שנחשב לאחד האנשים העשירים ביותר בדורו.
לפי המדרשים, חלק מעושרו הגיע מאוצרות מלכי יהודה ומאוצרות בית המקדש.
המלך אחשוורוש מינה את המן לתפקיד בכיר בממלכה, ובהמשך העלה אותו לגדולה מעל כל השרים.
המן היה עבדו של מרדכי
על פי המסופר במדרשים, בתקופה שבה פרץ מרד בממלכה, שלח אחשוורוש חיילים בראשות שני שרי צבא: מרדכי והמן.
כל אחד מהם היה ממונה על קבוצת חיילים גדולה, והמלך סיפק להם כסף ומזון שנועדו להספיק לתקופה ממושכת.
אולם המן בזבז את הכסף שקיבל, וכעבור שנה לא נותר לו דבר.
בלית ברירה פנה המן אל מרדכי וביקש ממנו לספק מזון לחייליו.
מרדכי הסכים לבקשתו, אך הציב תנאי: המן ימכור את עצמו לעבד למרדכי לכל ימי חייו.
המן, שלא נותרה לו ברירה אחרת, הסכים לתנאי.
לפי המדרש, שטר המכירה נכתב על סנדלו של מרדכי, ובו נאמר:
"אני המן האגגי, עבדו של מרדכי היהודי, נמכרתי בעד כיכר לחם".
עצת המן להרוג את ושתי
ממוכן היה האחרון מבין שבעת שרי פרס ומדי שנזכרו במגילה.
לפי אחת הדעות בגמרא, ממוכן הוא המן, והוא נקרא בשם זה משום שהיה מוכן לפורענות.
לאחר שושתי המלכה סירבה להופיע בפני אחשוורוש ולהציג את יופייה במהלך המשתה הגדול, התייעץ המלך עם שבעת שריו כיצד לנהוג בה.
לפי המדרשים, המן כעס על ושתי משום שלא הזמינה את אשתו זרש למשתה הנשים שערכה.
בנוסף, מסופר שהמן ראה באצטגנינות שמלכה עתידה לסכל את תוכניתו להשמיד את היהודים, וסבר בטעות שמדובר בוושתי.
המן גם קיווה שאחשוורוש יישא את בתו לאישה לאחר סילוקה של ושתי.
משום כך יעץ למלך להדיח את ושתי ממלכותה, ולפי דברי המדרשים אף להביא למותה.
עליית המן לגדולה
לאחר שנחשפה מזימתם של בגתן ותרש לפגוע במלך, ביקש אחשוורוש לגמול טובה למי שסייע להצלתו.
לפי אחד הפירושים המובאים במדרשים, אחשוורוש ביקש לגמול טובה לאסתר המלכה, אך באותה שעה לא נתן את דעתו לכך שמרדכי הוא שגילה את המזימה.
אחשוורוש החליט להעלות את המן לגדולה, משום שלפי אותו פירוש, המן היה זה שיעץ להביא נערות אל הארמון, ובעקבות עצתו נשא המלך את אסתר, שבאמצעותה נודע לו על המזימה.
אחשוורוש גידל את המן מעל כל השרים, וקבע את מעמדו מעל שאר בעלי התפקידים בממלכה.
כל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעו והשתחוו להמן, בהתאם לציווי המלך.
תוכנית המן הרשע להשמיד את היהודים
מרדכי היהודי סירב לכרוע ולהשתחוות להמן, למרות ציווי המלך.
המן התמלא כעס כאשר ראה שמרדכי אינו משתחווה לו.
לאחר שנודע לו שמרדכי הוא יהודי, החליט שלא להסתפק בפגיעה במרדכי בלבד, אלא להשמיד את כל היהודים בכל מדינות המלך אחשוורוש.
הייתה זו סכנה עצומה לעם ישראל, משום שממלכת אחשוורוש השתרעה על פני 127 מדינות, ורבים מבני ישראל חיו תחת שלטונו.
כיצד גזר המן על השמדת היהודים?
המן ניגש אל המלך אחשוורוש והעליל על היהודים האשמות שונות, במטרה לשכנע אותו לאשר את השמדתם.
בין השאר טען שהיהודים אינם מועילים לממלכה, חיים בנפרד משאר העמים ומקיימים חוקים ומנהגים שונים.
לפי דברי חז"ל, המן אף התלונן שהיהודים שובתים ממלאכה לעיתים קרובות, בשל השבתות והחגים שהם מקיימים לאורך השנה.
המן טען גם שבני ישראל התרחקו מקיום המצוות, ולכן סבר שהקב"ה לא יגן עליהם מפני גזירתו.
כאשר עלתה השאלה אם השמדת היהודים תפגע בממלכה, טען המן שהם מפוזרים ומפורדים בין העמים, ולכן לא ייגרם נזק משמעותי מהשמדתם.
בנוסף, הציע המן לשלם לאוצר המלך עשרת אלפים כיכר כסף, כדי לפצות על הנזק הכלכלי שעלול להיגרם.
אחשוורוש הסכים לתוכניתו של המן ומסר לו את טבעת המלך, שבאמצעותה ניתן היה לחתום על צווים רשמיים בשם המלכות.
בעקבות זאת נשלחו איגרות לכל מדינות הממלכה, ובהן נקבע שביום י"ג באדר יש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים.
מפלת המן הרשע
מפלתו של המן החלה להתגלגל עוד לפני שהגיע לשיא גדולתו.
המזימה של בגתן ותרש לפגוע באחשוורוש, שסוכלה בזכות מרדכי, הפכה בהמשך לאחד הגורמים המרכזיים לנפילתו של המן.
במגילה מסופר שבלילה שבו נדדה שנת המלך, ציווה אחשוורוש להביא לפניו את ספר הזיכרונות.
במהלך הקריאה נמצא כתוב שמרדכי הציל את המלך ממזימתם של בגתן ותרש, אך לא קיבל על כך כל גמול.
המלך החליט להעניק למרדכי כבוד מיוחד, ושאל את המן מה ראוי לעשות לאיש שהמלך חפץ ביקרו.
המן, שהיה בטוח שהמלך מתכוון אליו, הציע להלביש את האיש בבגדי מלכות, להרכיבו על סוס המלך ולהכריז לפניו ברחובות העיר:
"ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
להפתעתו הרבה, ציווה עליו אחשוורוש לעשות את כל הדברים הללו דווקא למרדכי היהודי.
המן נאלץ להרכיב את מרדכי על סוס המלך ולהכריז לפניו ברחובות העיר, וכך החלה השפלתו הפומבית.
מפלתו הסופית של המן
מפלתו הסופית של המן התרחשה במהלך המשתה השני שערכה אסתר המלכה לאחשוורוש ולהמן.
במהלך המשתה גילתה אסתר למלך את מוצאה היהודי, וסיפרה לו על הגזירה הנוראה שנגזרה עליה ועל עמה.
כאשר שאל המלך מי עומד מאחורי התוכנית, השיבה אסתר:
"איש צר ואויב המן הרע הזה".
בעקבות הדברים התמלא אחשוורוש כעס על המן.
חרבונה, אחד מסריסי המלך, סיפר לאחשוורוש על העץ הגבוה שהכין המן כדי לתלות עליו את מרדכי.
המלך ציווה לתלות את המן על אותו העץ שהכין למרדכי.
בהמשך נהרגו גם עשרת בני המן בידי היהודים, ולבקשת אסתר נתלו גופותיהם על העץ.
בית המן ניתן לאסתר המלכה, וטבעת המלך שהייתה בידי המן הועברה למרדכי.
אף שהגזירה המקורית לא בוטלה באופן ישיר, נשלחו איגרות חדשות שהתירו ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם מפני אויביהם.
כך התהפכה מזימתו של המן, ובמקום להשמיד את היהודים, זכו בני ישראל להצלה ולניצחון על אויביהם.
מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק
בגמרא מסופר שמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק.
הדבר מעורר שאלה הלכתית מעניינת: הרי המן היה מצאצאי עמלק, והתורה מצווה למחות את זכר עמלק מתחת השמים. כיצד ייתכן שצאצאיו התגיירו ולמדו תורה?
אחד ההסברים המובאים במפרשים קשור לכך שהמן היה עבדו של מרדכי.
על פי הסבר זה, מעמדו כעבד השפיע על ייחוסו ההלכתי, שכן עבד כנעני אינו מתייחס לאביו באותו אופן שבו מתייחס אליו אדם בן חורין.
לפיכך, לפי הסבר זה, צאצאיו של המן לא נחשבו לבעלי ייחוס רגיל לזרע עמלק, ולכן ניתן היה לקבלם כגרים.
עם זאת, ישנם הסברים נוספים בדברי המפרשים בנוגע לגיורם של צאצאי עמלק ולמשמעות דברי הגמרא.
סיפור זה מלמד שגם מצאצאיו של המן הרשע היו מי שזכו להתקרב לתורה וללמוד אותה בבני ברק.